הגבול בין להיות נחוש לבין להיות דון קישוט

ייעוץ עסקי

איפה עובר הגבול בין להיות נחוש לבין להיות דון קישוט?

השבוע בפגישה עם לקוח, תוך כדי הקפה והעוגיות וברגע של פתיחות שאלתי: " נו…ספר לי איך הולך לך?"
הוא אמר לי שלא פשוט לו, הרבה עבודה תפעולית, השיווק לא מביא לקוחות כמו שחשב ומבחינת הבנק גם לא להיט.

עניתי לו שהוא לא היחיד, שהרבה עצמאים בחוויה הזו ואלה שמצליחים הם אלה שיודעים לזוז גם במצב מקפיא שכזה.

המשכנו כמה רגעים בשיח על מצבו העסקי ולפתע ממעמקים שאל אותי: " אילן, אולי אתה יכול להגיד לי איפה עובר הגבול בין להיות נחוש לבין להיות דון קישוט?"
עצרתי מופתע, שאלה טובה ובהחלט מעניינת, מאיפה להתחיל ? חשבתי לעצמי…

אחרי כמה רגעים של שקט בא הרעיון.
"נראה שיש לי פתרון", עניתי לו.
דון קישוט, הוא אותו אדם חביב, נאיבי, בלתי מציאותי, הוא זה שנילחם בלי כל בסיס ריאלי לנצח.

התשובה הפשוטה, דון קישוטיות זה להציב לעצמך יעדים בלתי מציאותיים ושאין בכלל סיכוי להגיע אליהם.
אבל זה לא מספיק להציב יעדים ראליים, במישור הפרקטי כדי לא להיות דון קישוט חייבים להכין תוכנית פעולה, לוחות זמנים ובהנדסה לאחור לראות מה הפעולות שיש לבצע כדי שיובילו לתוצאות המיוחלות, לבצע בקרה חוזרת ובמידת הצורך לעדכן תחזיות ולצמצם פערים ע"י פעולות נוספות.
אם הפעולות בפועל נמוכות מהתוכנית המקורית וישנה ציפייה לעמוד ביעד זה בהחלט דון קישוטיות.

"לגבי הנחישות", הוספתי, "להיות נחוש לדעתי, זה להקפיד ולהתמיד לפעול על פי התוכנית שתוכננה מראש למרות כל האילוצים והקשיים היומיומיים. אם אתה עושה את כל הפעולות המתוכננות ובכל זאת לא מצליח סימן שיש לתכנן מחדש או שיש פגם בפעולה ספציפית ושם צריך לתקן"

לסיום, סגרנו סדרת פגישות לתכנון פעילות לשנת 2018 .

אז מה המסר?
כדי להגיע לתוצאות המיוחלות עלינו להכין תוכנית עבודה מציאותית, לפעול, לבקר, לחזות, לעדכן התוכנית, לפעול, לבקר, לחזות לעדכן התוכנית, לפעול, לבקר, לחזות, לעדכן התוכנית וחוזר חלילה.