אילו הוצאות מוכרות בעת עבודה מהבית
 

אילו הוצאות מוכרות בעת עבודה מהבית?

אילו הוצאות מוכרות בעת עבודה מהבית?

אילו הוצאות מוכרות בעת עבודה מהבית?

המפתח המקובל ביותר להכרה בהוצאות הבית – הינו לפי יחס החדרים. כך, שאם דירה מונה 5 חדרים, וחדר אחד משמש כקליניקה או משרד – נכיר ב-20% מהוצאות הבית

ארנונה ומיסים עירוניים נוספים:

ניתן לתבוע חלק יחסי מהארנונה, והמסים העירוניים הנוספים המוטלים על הנכס (למשל – הוצאות אבטחה של הישוב וכיוצ"ב). כאמור – יש לתבוע חלק יחסי בלבד, לפי החלק בו נעשה שימוש עסקי בדירה.

חשמל:

הוצאות החשמל יותרו בניכוי באופן יחסי.

ריהוט משרדי, ציוד לעסק, מחשוב המשמש את העסק:

הוצאות לרכישת ריהוט וציוד לעסק, לרבות ציוד מחשוב, יוכרו במלואן וזאת כיוון שמדובר בהוצאות המשמשות את העסק באופן בלעדי, ואין בהן שימוש פרטי. יש לשים לב שההוצאות לא יוכרו באופן מיידי, אלא לאורך תקופה, וזאת דרך הוצאות הפחת שייתבעו (שיעורי הפחת הרלוונטיים הינם: מחשבים 33%, ציוד אלקטרוני 15%, מזגנים 10%, ריהוט משרדי 7% לשנה).

תיקונים:

הוצאות תיקונים לציוד המשרדי, ולאביזרי המחשוב / מכונות – יוכרו במלואן.

שיפוצים:

ככל ומדובר בשיפוץ כללי לדירת המגורים – ניתן להכיר בחלק יחסי מההוצאה. לעומת זאת, ככל ומודבר בשיפוץ נקודתי המיוחס לחלק העסקי בדירה בלבד – ההוצאה תותר במלואה. יש לציין כי ע"פ רוב ההוצאה תוכר דרך הפחת, ולא באופן מיידי.

ניקון ואחזקה:

הוצאות הניקיון והאחזקה, לרבות דמי ועד בית או תשלום לעוזרת בית יותרו בניכוי לפי חלק יחסי. יש לזכור כי יש לשלם דמי ביטוח לאומי עבור עוזרת הבית. כמו-כן ניתן להכיר בחלק יחסי מהוצאות קניית חומרי הניקוי.

ביטוח דירה:

ביטוח דירה – כגון ביטוח מבנה, ביטוח צד ג', ביטוחי תכולה וכיוצ"ב יוכרו באופן יחסי.

טלפון בבית:

הוצאות טלפון בגין שיחות בישראל: יותרו רק ככל שעיקר עסקו של הנישום הינו ממקום מגוריו, כאמור להלן: ככל שההוצאה השנתית לא עולה על 2,400 בשנה, היא לא תותר בניכוי כלל. ככל שההוצאה עולה על 2,400 בשנה, אך לא עולה על 12,000 ש"ח לשנה – יותר סכום ההוצאה פחות 2,400. (לדוגמא: אם סכום ההוצאה השנתי הינו 3,000 ש"ח – יותרו בניכוי 600 ש"ח).

הוצאות טלפון בבית בגין שיחות לחו"ל: ככל שבוצעו כחלק מהעסק יותרו במלואן, אך יש לבצע רישום ותיעוד של השיחה (תאריך ושעה, מטרת השיחה, הצדדים לשיחה, משך השיחה, מחירה המשוער וכיוצ"ב).

אינטרנט:

ככלל, הוצאות חיבור לאינטרנט יותרו באופן יחסי. עם זאת, ככל שהשימוש באינטרנט הינו עסקי באופן מוחלט או כמעט מוחלט (למשל – הוצאות חיבור לצרכי מסחר שוטף ברשת) – ניתן לסטות מכך ולהכיר בהוצאה במלואה.

כיבוד:

לא כל מזון שנרכש מוכר ככיבוד, אלא שרק שתיה חמה או קרה, עוגיות וכיוצ"ב מוכרות ככיבוד לצרכי מס הכנסה. כמו-כן רק כיבוד ששימש לצרכי העסק (למשל, לצרכי פגישות עם לקוחות בעסק) יותר בניכוי, בשיעור של 80% מההוצאה.

דמי שכירות:

ניתן לתבוע כהוצאה דמי שכירות של דירת מגורים אך ורק אם בחוזה השכירות מאשר בעל הנכס שחלק מהנכס מושכר לצרכי עסק. במידה ובעל הבית אכן מסכים לכך  – יהיה עליו כמובן לדווח על חלק מהכנסות השכירות כהכנסות מהשכרת דירה שאינה למגורים. כמו-כן יש צורך לקבל מהמשכיר אישור על ניכוי במקור מדמי השכירות (וככל שאין למשכיר פטור – יהיה על השוכר להעביר את הסכום שנוכה במקור לפקיד השומה).

הוצאות ריבית והפרשי הצמדה על המשכנתא:

אם מדובר בדירה בבעלות העסק, ואשר לצורך רכישתה לקחנו משכנתא – ניתן יהיה להכיר בחלק יחסי מהוצאות הריבית. עם זאת חשוב לזכור שבעת מכירת הדירה, וחישוב השבח על הדירה – לא ניתן יהיה לדרוש את חלק הריבית בו כבר הכרנו לאורך השנים באופן שוטף.

פחת על דירת המגורים:

במידה והדירה בבעלות העסק – ניתן להכיר בהוצאות פחת (ע"פ רוב בשיעור של 4%), לפי החלק היחסי של הדירה. עם זאת יש לעשות זאת בזהירות ובשיקול דעת, שכן הדבר עשוי להביא לסיווג הנכס כנכס עסקי לצרכי ארנונה ולצרכי מס שבח.